שורה של דילמות ערכיות, מוסריות ומשפטיות עולות מתוך עתירתה של אישה בת 38, הקרויה בשפה המשפטית "פלונית", שהובאה לדיון בבג"ץ בשבוע שעבר (בג"ץ 4077/12). מדובר באישה שרכשה בעבר כמה מנות זרע מבנק הזרע, ואף הרתה וילדה בת מתרומת זרע.
כעת היא מבקשת לעשות שימוש במנת זרע נוספת מתוך המנות שרכשה בעבר – כולם של תורם יחיד, כדי שילדיה יהיו אחים באופן מלא מבחינה ביולוגית. אלא שכעת תורם הזרע, שזהותו חסויה מפני האם, מתנגד מטעמים מוסריים שייעשה שימוש נוסף במנות הזרע שלו.
גם בבנקי הזרע הולכים לקראת הלקוחות, המעוניינות בעיקר במטען הגנטי של גברים בלונדיניים, גבוהים וכחולי עיניים. ב“סופרם", בנק זרע בינלאומי חדש שנפתח בישראל, מייבאים תרומות זרע איכותי מדנמרק וספרד (אין לזלזל גם בלוק הלטיני) ומאפשרים לילד בבוא העת לדעת מי היה אביו. לגדול עם הבנק – גרסת המקור
מי הוא הבעלים בדגימות זרע של גבר שהוקפאו, לאחר שאותו גבר אינו מצוי עוד בחיים? מי רשאי לעשות או להתיר שימוש בזרע מוקפא שהשאיר אחריו מנוח? עו"ד אודליה אלטמן המתמחה בדיני צוואות וירושה מסבירה כי ככלל החוק מתיר הפריה באמצעות זרע של מי שכבר נפטר רק לאלמנתו, או למי שהייתה בת זוגו בחייו.
ואולם, ישנם גם חריגים. עורכת דין אודליה אלטמן מזכירה בהקשר הזה תקדים בו בית המשפט נתן את אישורו למתן תרומת זרע של נפטר לאישה שאותה לא הכיר כלל, ושאף היא, האם המיועדת לא הכירה אותו בעודו בחיים. האישור שניתן הסתמך על עדויות בכתב שהשאיר אחריו המנוח, שהיה חולה סרטן סופני, לגבי רצונותיו לאחר מותו, ועל שמיעת עדויותיהם של הוריו. זרעו של המנוח הוקפא, כמקובל, בטרם החל בטיפולים נגד מחלת הסרטן
בתגובה לפסיקה התקדימית שהכירה בתורמת ביצית לזוגתה כאם הילד המשותף, מברכים בקהילה הגאה על המהלך, אך מצרים על התעלמות המחוקק מסוגיות הנוגעות להם
בטיפולי הפריון המבוצעים כיום, נעשה שימוש בטכניקות רפואיות מתקדמות ביותר, אשר משתכללות ומתפתחות כל הזמן בקצב מרשים. להליכים האלה ישנן השלכות בתחומים רבים – רפואיים, משפטיים, הלכתיים, סוציולוגיים, תרבותיים ועוד. במאמר זה אבקש להתמקד בעיקר בהליכי הפונדקאות המבוצעים בחו"ל, ובהיבטים המשפטיים וההלכתיים של הליכים אלה.
חדש בישראל: בנק זרע פרטי מציע ללקוחותיו הישראלים זרע המיובא מבנק בינלאומי גדול בספרד. בנוסף, מציע המקום אפשרות לקבוע מראש את מין התינוק
הכתבה הזאת פורסמה ב"דיילי ביסט" והיא העיפה לי את המוח. לא שאי פעם נזקקתי לשירותי תרומת זרע, אבל בדמיון שלי בנקי זרע הם המוסדות האולטימטיביים, כאלו שאי אפשר למצוא להם תחליף אלא אם כן הם רוצים להחליף את עצמם. אז תרגמתי.
להמשך הכתבה במגזין התרבות "הסיפור האמיתי והמזעזע של…" — >
מאות נשים בישראל ממתינות לתרומת ביצית. "חוק הביציות" שעבר לפני שנה היה אמור לאפשר להן לקבל אותה בארץ – אך בעיות בירוקרטיות מונעות זאת. "הייתי בטוחה שהסיוט נגמר, אבל עובדים עלינו בעיניים", אמרה ל-ynet אחת מהן
"בוא להרוויח אלפי שקלים בחודש, תוך הנאה ועזרה לזולת בהשקעת זמן מינימלית!" מציעה מודעה שפורסמה באתר "סטודנט ג'וב". המודעה פונה לגברים בלבד, אך אין מדובר באפליה: היא מזמינה רווקים בריאים בני 25 עד 35 לתרום זרע לבנק הזרע הפרטי באסותא ראשון לציון.
חלום אחד משותף חיבר בין איתי לטל – הומו בן 35 וסטרייטית רווקה בת 41 – חלום ההורות. אחרי חצי שנה של היכרות הם התחילו בהזרעות. היום הם מגדלים יחד, דלת לילד דלת, את אבשלום בן השנתיים. כתבה ראשונה בסדרה על חלומות הורות בקהילה ההומולסבית. לכתבה המלאה ב- Ynet הורים
משפחות הקשת 